פלאיי ברצלונה

הסגנון הגותי

כמו הקתדרלה של ברצלונה, בית העירייה וארמון ממשלת המחוז, שואב את מקורותיו מצרפת, אך הוא קיבל על עצמו נוסח של פשטות והידור מאופק. יש בו שימוש רב מגדלים מתומנים, וצריחים פחות מצועצעים, העיטורים של הסגנון הקטאלני באים לידי ביטוי בחלונות, בקשתות ואף במרזבים.

סגנון המודרניסטה

ינק מחידושים טכנולוגיים: הופעת הפלדה והשימוש הניסיוני בשילוב מתכת וזכוכית, דחפו את האדריכלים לחיפוש אחר שפה ארכיטקטונית שונה, עדכנית ומותאמת לרוח התקופה, שהתאפיינה בהתפשטות העיר וברצון ליצור מקומות מגורים נוחים. הסגנון בברצלונה, נטה לקישוט יתר ושימוש ביצירות אומנות )ציור, פיסול בזכוכית וריהוט( להשלמת האפקט.

שימו לב

המודרניסטה ינקה היישר מהסגנון הגותי, זהו סגנון שאהב קווים מעוגלים, קישוטים מצועצעים והשלמה של עיטורים בגגות, במרזבים ובמגדלים. אין פלא, אפוא, ששני הסגנונות המפורסמים של ארכיטקטורה הברצלונאית משלימים זה את זה מבחינה אסתטית. די להתבונן בקתדרלה של ברצלונה ובל הסגראדה פמיליה של גאוד כדי להבין שיש להם שפה משותפת.

סגרדה פאמיליה

אולי אפשר להחמיץ את בתי המגורים של המודרניסטים, אבל קשה להתעלם מצריחי הכנסייה הבלתי גמורים של ה'סגרדה פמיליה' )״המשפחה הקדושה״( החולשים על העיר.

הידעתם?

עוד כשהחלה בנייתה של הסגרדה פמיליה ב-1882 לא הותירו הצריחים שלה הרבה אנשים אדישים:״נשמה מונצחת באבן! גדולת היצירות הארכיטקטוניות ב- 50 השנים האחרונות...״

מוזיאון הכדורגל

לכל דת נחוץ מקדש. זהו בדיוק התפקיד המוזיאון של בארסה, המציג את הרגעים הגדולים של המועדון. ״מקדש״ הכדורגל מכיל גם אוסף אמנותי של כרזות, אותן ציירו טובי האמנים הקטאלנים. מוצגים בו גם פסלים ותמונות שנעשו בהשראת הכדורגל.

הסופר קלאסיקו

בעונת הכדורגל הופך אוהד בארסה לאדם בעל נשמה חצויה, הוא חי למעשה בשני עולמות: בראשון הוא עוקב אחר מעללי בארסה ומייחל לגבי הנכסף. הבעייתי יותר, הוא מתחקה אחר משחקיה של היריבה השנואה, ריאל מדריד, בתקווה שתפסיד. לעיתים קשה לדעת מה משמח אותו יותר.
הידעתם? שורשי היריבות הלאומית נעוצים עוד בימי הביניים!